עולם-חדש-תפיסות-ישנות

עולם חדש - תפיסות ישנות

  • נכתב על ידי אורי היימן
    מנכ"ל מרכז הפרישה הישראלי

    סקירת התפתחות תוכניות הפרישה בעשורים האחרונים והצגת פתרונות חדשניים (במקום הצפת הבעיות)
     
  • התפתחות מתכונות הדרכה לקראת פרישה



    בשנות ה-80 החלו בישראל ניצנים של תוכניות הכנה לפרישה, בעיקר בארגונים גדולים.

    הצורך הגיע מהשטח. ההבנה שאדם הפורש עובר חווייה מטלטלת: ריגשית, כלכלית,משפחתית וכד'
    ומתוך כך יש צורך בהכנה לקראת פרק החיים הבא (שלא היה ארוך במיוחד).
    במרוצת השנים מוסדו תוכניות הכנה לפרישה
    ובאמצע שנות התשעים, למרבית הארגונים ה"מכובדים" במשק, הייתה תוכנית הכנה לפרישה.

    ישנם ארגונים שאף הגדילו לעשות והטמיעו תוכניות ששילבו מתכונות קבוצתיות קטנות שאפשרו "עיבוד" ממוקד יותר של תהליך הפרישה בתחומי החיים השונים.

    פער בין תוכן למציאות
    כאמור, התגלה צורך ונבנה עבורו פתרון
    אך עם התארכות תוחלת החיים והשינויים במאפיינים של אוכלוסיית הפורשים, הצורך השתנה - אז מדוע הפתרונות נותרו כשהיו?
     מאז תחילת שנות האלפיים ועד לאחרונה ניתן לזהות בבירור סוג של קיפאון בתוכניות ובתכנים המועברים במסגרת תכניות הכנה לפרישה.
     כן ניכר חוסר התאמה לשינויים המהותיים בעולמו של הפורש ה"חדש".
     
    באילו מקומות אנחנו מזהים חוסר התאמה בתכנים?

    להלן שלוש דוגמאות:
    התמקדות בהצפת הבעיות ולא בפתרונות
    באחד המפגשים הקבוצתיים בהם נוכחתי, סיפרה פורשת מארגון גדול,
    כי במסגרת תוכנית ההכנה לפרישה בה לקחה חלק, עיקר התכנים שהובאו בפניה, סקרו את המשבר האישי והזוגי שהיא שעומדת לחוות -
    את החוסר הכלכלי איתו תתמודד, את ה"ריק" אליו היא עומדת להיכנס ואת החששות מתפקיד הסבתא במשרה מלאה שמייעדים לה ילדיה.
     בסופו של דבר, עבורה, המשבר היה חמור עד כדי כך שפנתה לטיפול פסיכולוגי.
    אין זה מספיק להציף את השלכות הפרישה למודעות - יש להעניק פתרונות וכלים להתמודדות יעילה.
     
    תוכנית הכנה לפרישה חייבת לספק לאנשים אופק והבניה ברורה עד כדי מתן כלים ליצירת תוכנית פעולה לפיתוח "בגרות שנייה".
    המטרה שצריכה לעמוד מולנו היא להביא לשגשוג וצמיחה בתקופת הפרישה, אישית, כלכלית ותעסוקתית. זה בהחלט אפשרי.
     
     טשטוש מושגים והעדר הגמשה שלהם
    תפקיד ההדרכה בין היתר, להגמיש תפיסות קשיחות וישנות כדי לתרום לעשייה משמעותית בהמשך.
    לדוגמא, המונח "עבודה" - האם נתפס כעבדות או כמקור להגשמה?
    "פסק זמן" או "לנוח על זרי הדפנה" - האם מדובר על סיום התקופה התעסוקתית בחיים, או הפסקה קריטית לצורך בנייה מחודשת?
    "פנאי" - האם מדובר על זמן שיש למלא כדי להימנע מריקנות או משאב חיוני להשגת משמעות ויצירת ערך?
     
    העדר הכוונה אובייקטיבית להמשך הדרך
    מטרת ההדרכה הקבוצתית הינה "פגישה ראשונה עם תהליך הפרישה", כלומר- להעלות מודעות ולאפשר לאנשים להיחשף
    לתהליכים, מידע, כללי עשה ואל תעשה, אתגרים ופתרונות יישומיים.
    תפקידה של ההדרכה, בין היתר, הוא להציג בפני הפורשים את אנשי המקצוע הרלוונטיים תוך התמקדות בהבדלים בין המגון הרחב הקיים בשוק וברמת האובייקטיביות שלהם. לדוגמה- ההבדל בין יועץ תעסוקתי למאמן מומחה בפרישה ובפיתוח בגרות שנייה.
     
    לאחר ההדרכה אשר תחשוף את הפורש למגוון הנושאים הרלוונטיים, יהיה אפשר להתמקד בתחום בו נדרש ליווי אישי ומקצועי.
    יש פורשים אשר צריכים הכוונה בנושאים אישיים, זוגיים ומשפחתיים ואחרים זקוקים להדרכה וטיפול בנושאים כלכליים או בהכוונה תעסוקתית / יזמית .
     
    "הפתרון הטוב ביותר לבעיה תמיד עובר דרכה."
    רוברט פרוסט
     
    אם כך, מן הראוי שהתפיסות החדשות, אשר מותאמות למציאות הקיימת בעולם הפרישה כיום,
    יופצו ויוטמעו במערכים קבוצתיים או פרטניים של ליווי והדרכות עובדים לקראת הפרישה.
     
    מי שעוסק בתחום הפרישה, או רואה את עצמו משתלב בעולם מרתק זה בעתיד, עליו ללמוד ולהתעדכן בגישות מבוססות ניסיון משמעותי ולהדריך אנשים לפיתוח הבגרות השנייה.
      לפרטים ולרישום להשתלמות לאנשי מקצוע "פרקטיקום פרישה ובגרות שניה" - לחצו כאן 
     
  • למאמרים נוספים לחצו כאן

    מאמרים נוספים לגילאי 60+ מבית צוות המומחים של מרכז הפרישה הישראלי