עבדים-היינו-עתה-בני
כותבים פרישה
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

עבדים היינו. עתה בני חורין?

  • אורי היימן, יועץ כלכלי בכיר

    כיצד תצאו השנה מעבדות, לחירות כלכלית?
    חיי היומיום השגרתיים, עבור זוגות צעירים ומשפחות צעירות – הן בגדר הישרדות.
    רבים כל כך מעידים על פער עצום, אשר הולך וגדל – בין הכנסות להוצאות.
    ועל אף שעובדים הרבה וקשה, אין בכך בכדי לספק את מלא הצרכים והרצונות המשפחתיים.
     
  • מה עושים?

    לקראת פסח, אני מבקש לשפוך אור על זווית הסתכלות חדשה, לסיפור יציאת מצרים.
    לגלות עקרונות וערכים הניתנים ליישום גם היום, אלפי שנים לאחר השחרור הפיזי והנפשי של עם ישראל הכלוא.
    וכן, יש גם תקווה.
    באפשרותן של משפחות צעירות רבות לשנות הרגלים, להיחלץ מתבניות – ולצאת לחופשי.
     
  • האם אנחנו מפונקים?

    האם הורגלנו לתנאים משופרים, עליהם הדורות הקודמים יכלו רק לחלום?
    אולי.
    האם הדבר משנה את העובדות? את התחושות הקשות?
    בקושי.
  • איך יוצאים מעבדות לחירות כלכלית?

    "למה אוכלים מצות בפסח?" - שואל הסב.
    "כי בני ישראל אכלו מצות במדבר" – עונה הנכד מקצה השולחן המפואר.
    אבל מה באמת מייצגת מצוות אכילת מצה?

    המצה היא חומר גלם, שטרם הספיק לתפוח- וכך, נשאר מרוקן מאויר. 
    ובינתיים, הפיזי הופך לרוחני.

    באכילת המצה אנו יכולים למצוא משמעות רוחנית של שחרור מכל ה"מניירות", התוספות והאוויר המיותר שמתפיח את חיינו-

    > הרעב המתמיד לצריכה מוגזמת
    > התשוקה למותגים
    > הקנאה באחרים

    כל אותם גורמים, שלרוב מבלי לשים לב - גורעים מאיכות חיינו.

    שהרי בניסיון לייצר יותר כסף ומשאבים לשם מימון החשקים, אנו מאבדים זמן יקר.
    זמן אותו יכולנו להקדיש לבילוי משפחתי. לדוגמא.
    המרוץ אחר ההישגיות החומרית מכניס אותנו למעגל רדיפה, בתוכו אנו מבלים את מרבית זמננו בניסיון לייצר "יותר". ולאו דווקא "טוב יותר".

    בפסח אנו מקבלים חלון הזדמנויות לבחון את שגרת חיינו, את היכולות שלנו ולהתאים את הרצונות למידותינו.
     
  • ומה בין מצה לאינפלציה? 

    במצב של אינפלציה, עלות מוצרים עולה בהשוואה למחירם בעבר.
    כך שהאינפלציה היא "תפיחה" של המחירים שטופחת על פני הצרכנים.

    הפתרון האישי להתמודדות עם מצב זה של "יוקר", יכול להימצא בחזרה שלנו לחיים שהם בכפי יכולתנו.
    פחות הלוואות ותשלומים מיותרים, יותר הסתפקות בקיים.
     
  • ההמתנה מהשטן

    "למה בני ישראל מיהרו כל כך לצאת ממצריים?" -  שואל הסב.
    "כי המצרים רדפו אחריהם" - עונה הנכד.
    במחשבה אחור,
    מומלץ היה לקחת עוד כמה ימי המתנה, להכין אוכל לדרך ולתכנן את המסלול לפני שיוצאים למדבר.
    לא?

    ועם זאת, סביר להניח לו היו בני ישראל נוהגים כך, היינו מוצאים עצמנו, פסח 2017 – עדיין במצרים. במֶצַרִים.

    הבהילות בסיפור יציאת מצרים מעביר מסר חשוב לילדים, הלא הם הגיבורים העיקריים של שולחן הסדר:
    זיהיתם הזדמנות? חשבתם על רעיון מוצלח? קפצו על המרכבה, וחצו את הים.
    האמינו בעצמכם וברעיונותיכם בכדי לזוז.
    בצעו שינוי ואל תחכו יותר מידי.
    שכן הכי קל "לחזור לסיר הבשר", לדחות שינוי ולשכוח מהדחף.
     
  • עשו שינוי. צאו ממצרים.

    בני האדם נכונים, בדרך כלל, לבצע שינוי משמעותי בחייהם במצבי קיצון - מצב של משבר וחוסר יכולת להמשיך באותו נתיב.
    או לחלופין, במצב של אמונה, מוטיבציה ורצון חזק לפרוץ ולצאת לדרך עצמאית.
    יחד עם זאת, הנכונות לבצע שינוי, עדיין לא מבשרת על השינוי בפועל. 

    המוטיבציה, ההנעה- היא למעשה התחושה הראשונית המציפה אותנו – אנו חשים רצון עז לעשות ועכשיו. 
    אבל מוטיבציה היא אלמנט שעלול להיתפס כבעייתי.

    מדוע?
    לרוב, אין ניתן לסמוך על תחושת מוטיבציה בלבד, בכדי שתניע אותנו קדימה. כאמור, שגרת החיים מצליחה להשתלט גם על תחושות אלה והמוטיבציה דועכת בדרך כלל כמות שפרצה.
     
  • איך עושים את זה?

    מאמצים הרגלים חדשים. הרגלים הם חלק מהשגרה, וביכולתו של כל אחד מאתנו, לאמץ ולהתרגל להרגלים חדשים, שונים ככל שיהיו מאלו הישנים.
    אם נשכיל להפוך את המוטיבציה, להרגל ולדפוס התנהגות חדש- נוכל לייצר שינוי אמתי בחיינו.

    היו חופשיים!
    ופסח שמח וכשר לכם ולבני המשפחה.