מר מרום

מר מרום (שם בדוי) הגיע אלי דרך סוכן הביטוח שלו.
הוא וזוגתו ניהולו חברה קטנה עם מספר עובדים מצומצם, כאשר כל אחד מהם הבעלים של 50% ממניות החברה.

מהרגע הראשון מר מרום ידע בדיוק מה הוא רוצה:
"הפקדנו סכומים נמוכים לתכניות הפנסיה שלנו כל השנים
וזאת על פי הנחיות רואה החשבון של החברה.
התחזית לפנסיה המתקרבת מדאיגה אותנו – ממה נחייה לאחר שנפרוש?"

מר מרום המשיך- "אני מתכוון לפרוש בעוד 5 שנים ואשתי בעוד שנתיים
האם יש אפשרות לעשות משהו על מנת להגדיל את ההכנסות שיהיו לנו לאחר הפרישה?"
 

שלב התשאול הבהיר את התמונה אף יותר, לאחר פרישתם, החברה תעבור לדור ההמשך- שני הילדים, אשר עובדים בעסק.
עוד התברר כי בכל השנים לא בוצעה כל הפקדה לטובת חוב הפיצויים העתידי שיש לחברה כלפיהם.

התחלנו בנוהל הרגיל בדיקת מטרות ויעדי החיים שלהם לאחר שיפרשו אל מול כלל הנכסים שלהם.
תוצאות המידע מהמסלקה הפנסיונית והצלבת הנתונים אכן אשרו את חששות הזוג. לכל אחד מהם צפויה פנסיה חודשית של כ 5500 ש"ח לחודש.
רמת ההכנסות החודשית שלהם, יחד עם קצבת הביטוח הלאומי, הייתה רחוקה מלאפשר להם את רמת החיים הרצויה.
 

בדיקה מעמיקה של תקנות ונהלים הצילה את המצב
ובפגישת מסירת התיק, מר מרום, אשר הגיע בחשש רב, לא האמין למשמע אוזניו.

נמצא פתרון אשר יוסיף לכל אחד מהם 5700 – 6100 ₪ לחודש.
כלומר, רמת ההכנסות לה הם ציפו, למעשה הוכפלה.
ועוד- לאחר תשלום מינימאלי של מס הכנסה, מדובר על הכנסה נטו של כ- 11 אלף ₪ לחודש.
 

תקנות המס במסגרת תיקון 190 מאפשרות לעובדים בעלי שליטה, בתנאים מסוימים, קבלת קצבה חודשית מהחברה שבבעלותם, למשך כל חייהם. המהלך יתאפשר למעשה לאחר מכירת החברה לבני הדור הבא, תוך עריכת הסכם מתאים, המגדיר חלק מהתמורה כקצבה חודשית, וכפי שהיא נקראת בעגה המקצועית- "פנסיה תקציבית לבעלי שליטה" 

בהצלחה חברים. נתראה בפרק הבא :-)