מאמר:-משפחה-וזוגיות
ספריית תכנים
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

משפחה וזוגיות בתהליך הפרישה

  • נכתב על ידי רפי פלג, מומחה למעברים


    כמה חיכיתם לרגע הזה. רגע הפרישה.
    אבל לא רק אתם חיכיתם...
    הילדים (סוף סוף סבתא זמינה), הנכדים (אותו כנ"ל) ובן הזוג.

    יחד עם זאת, תקופת הפרישה היא תקופה אופטימאלית – לשבירת איזונים עדינים, כאלו שנוצרו עם השנים, מכורח או מבחירה.

    הכנה והעלאת מודעות לתחומי השינוי בחייכם החדשים, עוזרים בהחלט.

    מהן הציפיות מכם, הפורשים, בכל מה שנוגע לחיי המשפחה?

     
  • ציפייה מס‘ 1- להיות סבא וסבתא זמינים יותר

    תפקיד הסבות זה הוא אחד התפקידים המרגשים ביותר.
    בזכות המשכיות הקיום, וכמובן גם בזכות ההנאה והכיף הנלווה.

    במהלך הפרישה ראוי לבחון לעומק את סוגיית מינוני ההשקעה בתפקיד זה, ולערוך תיאום ציפיות אל מול עצמכם, בן זוגכם הילדים והנכדים.

    למרות האהבה הגדולה לנכדים והרצון העז לעזור לילדים, כדאי לדעת כי רבים מהפורשים מדווחים שהם ממלאים את תפקיד הסבאות במינונים גבוהים מאלו שהיו רוצים לקבל על עצמם, וזאת כתוצאה מ- 3 סיבות:

    1. מילוי ואקום
     להיות נוכח בחי הנכדים, הינו פתרון נוח וזמין לואקום, אשר נוצר בחיי האדם הפורש עם סיום העבודה. חלל הזמן הריק עלול להראות מאיים ונוח למלא אותו בזמן איכות עם הנכדים המקנה גם תחושת ערך ומועילות.

    2. קושי להתנגד
    פורשים רבים חווים קושי בהפגנת  אסרטיביות מול האנשים הקרובים להם ביותר. מאחר והילדים מצויים בעשור האינטנסיבי ביותר בחייהם (הכולל בדרך כלל הקמת משפחה, הוצאות רבות והצורך לבסס הצלחה בקריירה המקצועית) הם משוועים לסיוע. קשה לומר "לא" לאלו שאנו אוהבים ושחיכו לנו.

    3. מצפון נקי
    פורשים רבים מבקשים, באמצעות ריבוי נוכחות בבית הילדים, להבריא מצפון מיוסר.
    בעריכת חשבון נפש על איכות התפקיד ההורי – מבוצעת "השלמת תפקיד" דרך הנכדים. ובמילים אחרות- "מה שלא עשיתי בתור אבא, אעשה בתור סבא"


     

  • ציפייה מס 2- להיות בן זוג סבלן יותר

    פורשים רבים מפתחים ציפייה שאינה ריאלית, לנוכחות זוגית משותפת.

    החוק המרכזי בזוגיות בריאה מבוסס על האמירה הוותיקה מאד - "שנינו ביחד וכל אחד לחוד".

    בקרב זוגות רבים האוטונומיה האישית נשכחת בפרישה, ולמתבונן מהצד זו נראית זוגיות נפלאה (הכל ביחד. וכל הזמן ביחד.) ספק אם כאלה הם פני הדברים.

    הרצון להגביר את מינוני ה"ביחד", הינו מהלך ראוי, אך ביטול מרחבי העשייה האישיים עלול להוביל לתוצאה לא רצויה.
    מה עוד שראוי לזכור את מינוני העבר במהלך חיי העבודה (בני זוג נמצאים ביחד במהלך חיי העבודה כ-4 שעות ערות. כשאלו הופכים ל-14 שעות, ראוי לבדוק האם מינון כזה מפרה או מגביל זוגיות).


     

  • ציפייה מס‘ 3- להיות שותף שוויוני יותר בחלוקת האחריות המשפחתית

    לכל משפחה יש סוג של "חוזה פסיכולוגי" בלתי כתוב, המגדיר מרחבים, אחריות ותפקידים.

    הפרישה מזמינה דיון מחודש בסוגיות אלו, תוך הפגנת רגישות גבוהה במיוחד לכל נושא.

    לא מעט אנשים מתנהלים בסוגיות אלו באופן מגושם וללא מודעות וערנות, ובכך מעוררים מרבצן של צרות פוטנציאליות/

     

  • אז איך עומדים בציפיות?

    ככלל, יש לומר שספק אם נכון לבצע יותר מידי שינויים ובזמן קצר.


    ראוי להגדיר תקופת למידה והסתגלות לאחר הפרישה. עלינו להכיר את מציאות חיינו החדשה ולהיות מודעים לשינויים הצפויים בחיינו.

    מעבר לציפיות של הסובבים אותנו נרצה להגדיר ציפיות מעצמנו לתקופת הפרישה ולקבל את הצרכים של הסובבים אותנו מבלי לוותר על הצרכים שלנו. לעשות הכל בהדרגה ובמינון הנכון עבורנו.

    חשוב לקבל את הואקום הנוצר בחיינו עם סיום העבודה ולחוש את תחושת הריקנות למרות האינסטינקט למלא אותה בהקדם באם על ידי טיפול בנכדים או יציאה לטיול גדול, כדי שנוכל לחשוב מה באמת היינו רוצים לעשות בחיי השגרה שלנו

    וחשוב לענייננו- לקיים שיח ודיאלוג קשוב ורגיש עם הסובבים אותנו ולהחליט על ביצוע שינויים הדרגתיים ומוסכמים.

    זכרו - אין תחליף לשיח ודיאלוג רגישים, המבוססים על כבוד הדדי, ומכוונים לתיאום ציפיות מחודש.