מאמר-תכנון-כלכלי-לאחר-פרישה
כותבים פרישה
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


  • אז לאחר שהבנו שהחיים משתנים לאחר הפרישה מהעבודה, נשאלת השאלה- מה צריך ואפשר לעשות כדי לוודא שהנחיתה לעולם הפרישה תהיה רכה יותר? צחי קלנר, מוחה בייעוץ כלכלי ובניהול פרישה מספק תשובות פרקטיות לשאלות מפתח בנושא.
     
    // נכתב ע"י: רעות כהן - מרכז הפרישה הישראלי

     
    מחקר אשר בחן את השפעת הפרישה על האדם, מראה כי מרבית האנשים מתחילים להיערך ולהתכונן לפרישה, בתקופה הסמוכה לה ולפתח ציפיות לקראת אורח החיים בגמלאות. נמצא כי ככל שציפיות האדם ריאליות יותר וככל שההכנה העלתה את מודעות האדם לעתיד לבוא, כך תקופת הפרישה תהיה רגועה ומוצלחת יותר (Atchley, 1985).
    בחרנו הפעם לעסוק דווקא בצד הכלכלי של הפרישה ולכן צאנו לבדוק למה אנו צריכים לצפות לקראת הפרישה ומהם הצעדים הראשונים שעלינו לעשות כדי להתכונן מבחינה כלכלית. ראיון עם צחי קלנר, מרכז הפרישה הישראלי.
     
    שלום צחי.
    - שלום רב
     
    מהם השינויים הכלכליים להם עלינו לצפות בתקופת הפרישה?
    - תקופת הפרישה מאופיינת בלא מעט שינויים במגוון תחומים בחיים, אבל כשאנחנו מסתכלים על הפן הכלכלי, חשוב להתמקד ולהיערך לכמה מעברים מרכזיים:
    • שינויים ברמת הכנסה
    • שינויים במפרט ההוצאות
    • צרכים כלכליים משפחתיים חדשים
    • צורך בקבלת החלטות לגבי השקעת כספי ומענקי הפרישה
    • התייחסות לאלמנטים מיסויים ופנסיוניים שונים
    • צורך ביטוחי משתנה
    • שינוי בצריכת פנאי ורווחה
       
    ויש דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון. אפקט העושר המדומה. אני רואה את זה קורה כל הזמן- משפחות מקבלות סכומי כסף גדולים שאמורים להוות חלף הכנסה לתקופת הפנסיה, ועושות בו שימוש לא מושכל. לזאת מצטרפת במקרים רבים, היסטוריה של ניהול כלכלי לקוי והרי לך מתכון להידרדרות כלכלית שכל אחד מבני המשפחה יכול למנוע בעזרת מודעות ותכנון.
      
     
    אך לא פשוט להתחיל פתאום להתנהל אחרת...
    - מניסיוני, ההתנהלות הכלכלית המשפחתית, מקורה בערכים. תבניות חשיבה ומיתוסים הם המניעים את אופן ההחלטות הכלכליות המתקבלות.  אפשר לומר שניהול והצלחה כלכלית מורכבים משלושה אלמנטים מרכזיים:
    1. ידע כלכלי
    2. שליטה ומיומנות בניהול כלכלי
    3. הרגלים וקבלת החלטות
       
    אז מה אתה ממליץ לעשות כדי לייצר התנהלות כלכלית משפחתית נבונה בשלב הזה?
    -בתור התחלה עלינו להפנים כי הניהול הכלכלי וניהול ההון שלנו שזורים זה בזה וכוללים מספר צעדים שכדאי לבצע כדי להיערך מחדש ולייעל את ההתנהלות:
     
    1. הכרת הנתונים
      תחילתו של שלב זה בייעוץ פנסיוני. ייעוץ זה נותן לפורש את נתוני האמת בהקשר להכנסתו החדשה לאחר הפנסיה וכן את ההון אשר עמוד לרשותו. מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל, מצאו כי שני שליש מציבור החוסכים לפנסיה כלל לא יודעים מהן התשואות ומה יקבלו בתמורה.  אגב, שלב זה חשוב לא פחות עבור פורשים צעירים, אשר שוקלים להמשיך לקריירה שנייה וכדאי שידעו את כדאיות המשך התוכניות הפנסיוניות שלהם, במקום העבודה החדש, את רמת המיסוי אליה יגיע וכן את זכויותיהם הביטוחיות. אין סיבה להישאר באפלה. תכנון נכון דורש ידע.
       
    2. בחינת הצרכים המשפחתיים
      לאחר הכרת ההכנסות וההון יש להכיר את הצרכים והמטרות החדשים של המשפחה בעקבות היציאה לפנסיה, צרכים אלו הם ישפיעו על רמת וסוג ההוצאות המשפחתיות. יש כמובן להביא בחשבון שלאחר הפרישה הצרכים הכלכליים משתנים. מבלים זמן רב יותר בבית ומוציאים יותר כסף על פנאי. אם רוצים לתכנן טיול, גם את זה יש להביא בחשבון. בנוסף, יש להתחשב בצרכים בריאותיים שנוטים להשתנות לאחר הפרישה מהעבודה.
      שלב הגדרת הצרכים כולל גם הגדרת סדרי העדיפויות של המשפחה. אני תמיד ממליץ לחלק את הצרכים לשלוש קטגוריות: קיומי, הכרחי ורצוי- וכך להתאים תקציב חודשי לחודש הבא.
       
    3. שלב הניהול
      ניהול כלכלת המשפחה הינו בראש ובראשונה תכנון תקציב חודשי ובקרה עליו, תוך התייחסות לתכניותיו של הפורש. חשוב להבין כי ניהול ההון גם הוא מושפע מהצרכים והמטרות אותן הגדרנו קודם. מה עושים עם הכסף? כמה להוון? האם לכסות חובות או לא? כיצד להשקיע? מהי רמת הסיכון אותה אנו מוכנים לקחת? התשובות לכל השאלות הללו תלויות בהגדרת הצרכים והמטרות ותפקידו של יועץ ההשקעות הינה למצוא את האפיקים הנכונים אשר יענו על ההגדרות הנ"ל כמובן תוך דגש על רמת המיסוי והזכויות המוקנות לפנסיונר ע"פ חוק.
     
    אז אנחנו יכולים פשוט לפנות לייעוץ מקצועי וזהו?
    ממש לא. הכי חשוב לקחת אחריות. אחריות אישית על המצב ועל הצורך בשינוי. יועץ מקצועי בתחומים של פנסיה או ייעוץ השקעות מקפיד ומעמיק בשלב איסוף הנתונים, אבל אף אחד לא מכיר אתכם ואת הצרכים שלכם כמותכם. אתם אלה שצריכים להיות מעורבים, לשאול, ללמוד ולקבל בסופו של דבר את ההחלטות בחייכם. חשוב להבין כי ניהול כלכלת המשפחה מושפע לא רק מההיבטים הכלכליים, כי אם גם מן ההיבטים הסוציו-פסיכולוגיים. דוגמה קלאסית לכך היא היוון כספים לטובת החזר החובות המשפחתיים ובראשם המשכנתא.
     
    רגע! ברור שאם מקבלים עכשיו סכום כסף, סוגרים את חוב המשכנתא! לא?
    זה לא פשוט כמו שזה נראה. במידה והתשואה נטו, אותה מרווחים על ההון, נמוכה מהריבית שאנו משלמים בגין הלוואה, ישנה כדאיות כלכלית לכיסוי החובות. את הסכום המתפנה נחסוך ובסוף יהיה לנו יותר, אבל פה נכנס הפן הפסיכולוגי....
    צריך לקחת בחשבון שאנו כבר רגילים לחיות עם חוב המשכנתא. במידה ונכסה אותו מה נעשה עם הכסף שיתפנה לנו כל חודש?? אם הכסף יחזור לחסכון- הרווחנו, אך בדרך כלל, ויוצא לי להיתקל בזה לא מעט, הכסף נעלם בים ההוצאות השוטפות ואז- אנו למעשה מקטינים את ההון הקיים. האם סכום זה לא יחסר בעתיד? האם עדין נוכל לענות על הצרכים שלנו לאורך זמן? לא מעט אנשים בוחרים, בהתאם לנתונים ולמאפיינים שלהם, להמשיך לשלם משכנתא מידי חודש ולא לאבד את הכסף וגם כאן יש חומר למחשבה.
     
    תודה רבה צחי
    -בהצלחה!


    אז בואו נסכם. כדי להיערך כלכלית לתקופה שלאחר היציאה לגמלאות, עלינו לבצע הערכה של ההון שלנו, להכיר את הצרכים הכלכליים החדשים ואת היכולות שלנו, לבחון את צורת ההתנהלות היומיומית ולבסוף לבנות תכנית יעדים כלכלית לעתיד. לייעוץ מקצועי לקראת פרישה, בכל התחומים, פנו אלינו – מרכז הפרישה הישראלי.
     
     
     






צחי קלנר- יועץ כלכלי מומחה בפרישה







להתכונן כדי להצליח
Image: [photostock]/FreeDigitalPhotos.net








הערכות כלכלית מחודשת